עונת החורף היא אחת מארבע עונות השנה. זו העונה עם הימים הקצרים ביותר (יחד עם הסתיו) והטמפרטורות הנמוכות ביותר. באזורים המרוחקים מקו המשווה יורד שלג בעונת החורף.
החורף
המטאורולוגי הוא העונה שבה הימים הקצרים ביותר והטמפרטורות הנמוכות ביותר (עם שוני
בקנה מידה גדול בהתאם לקו הרוחב הגאוגרפי). שעות הלילה הן 'דומיננטיות' בתקופת החורף ובמרבית האזורים
הוא מאופיין בכמות המשקעים הגדולה ביותר. מבחינה אסטרונומית החורף מתחיל ביום הקצר ביותר בשנה ובכל יום חורף
יש יותר אור שמש מאשר בקודמו.
ע"מ לשרוד בתקופת החורף בעלי חיים רבים
פיתחו מנגנוני הישרדות שונים:
אחד האפקטים השכיחים יותר בקרב בעלי חיים
ובייחוד בקרב ציפורים הוא הגירה או נדידה. בחורף הישראלי ניתן לצפות
בנדידת ציפורים למדינות החמות יותר באזורי אפריקה המשוונית.
שנת חורף" היא
מצב של פעילות מטבולית מזערית, בעלי חיים כגון דובים, עטלפים, צפרדעים ונחשים נכנסים לתרדמת חורף ויוצאים
החוצה רק בעונות החמות.
בעלי חיים פרוותיים מגדלים פרווה עבה וצפופה
יותר בחורף, עובדה המשפרת את יכולת שימור חום הגוף שלהם, פרווה זו נושרת עם בוא
האביב.
בעלי חיים מסוימים מנצלים את יתרונות השלג כגון
יכולת הבידוד שלו ומתחפרים במחילות על מנת לשמור על חום גופם.
צומח
צמחים עונתיים לא שורדים את תקופת החורף ומתים.
יחד עם זאת צמחים רב-שנתיים לרוב משילים את השכבה העליונה אך שורשיהם עדיין
מוגנים. יש זנים מועטים של צמחים המלבלבים בתקופת החורף.
בישראל, לעומת זאת, שבה החורף לא קר ומושלג כמו באירופה ואמריקה הצפונית, בחורף מתרחשת הפריחה
הגדולה של הצומח והשדות מוריקים. פרחים האופיינים לחורף: סביון, נרקיס מצוי, חמציץ נטוי, כלנית מצויה, רקפת מצויה ועוד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה