אביב

אביב היא אחת מארבע עונות השנה ומציינת את המעבר בין החורף לקיץ, לכן נקראת עונת מעבר.

לפי ההגדרה האסטרונומית, האביב מתחיל בימי השוויון שבהם אורך היום שווה לאורך הלילה ונגמר בימי ההיפוך שבהם היום הוא הארוך ביותר בשנה והלילה הוא הקצר ביותר בשנה.

בבוא האביב נישאים באוויר ריחות משכרים וקולות של ציפורים, של חרקים ושל בעלי חיים אחרים שחלקם בילו את שנת החורף שלהם והם מתחילים את חייהם מחדש.

האביב מציין את התחדשות הטבע ויש המשערים שמקור השם הלועזי אפריל הוא מלשון הלטינית אפריר - להפתח, כלומר הטבע נפתח מתרדמת החורף.

האביב הישראלי מתאפיין בקצרצרותו. לאחר סיום החורף, נותרים ימים ספורים עד להגעת השרב הראשון, ועם הגעתו של זה מתחילה הצמחייה לקמול. 

האביב מאופיין במעבר תכוף של שקעים שרביים דרך ישראל כפי שניתן לראות במפה המצורפת המראה שקע שרבי שנמצא בגבול מצריים-לוב ועושה את דרכו לישראל.

פרחים אופייניים לאביב בישראל: חוטמית זיפנית, גזר קיפח, חרצית עטורה, פרג אגסני וחרדל השדה. בתפר שבין החורף לאביב פורחים גם צבעונים,נוריות, מרגנית השדה, פשתה שעירה וחמציץ נטוי.

תקופת האביב ביהדות הינה תקופה חשובה ביותר לפי התורה וההלכה. בתקופה זו חל חג הפסח שאף נקרא- "חג האביב". התורה מצווה-

	שָׁמוֹר אֶת-חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לַיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה
– ספר דברים פרק ט"ז, פס' א'

כלומר, התורה מצווה לקיים את חג הפסח דווקא באביב ובגלל זה מדי כמה שנים מעברים את השנה- כלומר, מוסיפים עוד חודש כדי שפסח יהיה באביב.